הנגשת אתרי אינטרנט לחירשים וכבדי שמיעה

פוסט אורח מאת טל אייזנמן

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק בשנת תשנ"ח-1998 קובע כי לאנשים עם מוגבלות יש זכות מלאה להשתתף באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים מתוך עקרונות של שוויון והכרה בערך האדם, כבודו וחירותו. בנוסף, מעגן החוק את מחויבותה של החברה להגשים את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.

מתוקף חוק זה נקבעו בשנת תשע"ג 2013 תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ובכללן סעיף 35 עוסק בהתאמות נגישות בשירותי האינטרנט. מכוח התקנות והחוק חויבו בעלי אתרים רבים להנגיש את אתרי האינטרנט שלהם לגולשים עם מוגבלויות – ובין היתר גם עבור חירשים וכבדי שמיעה.

למה להנגיש אתר אינטרנט עבור גולשים עם מגבלה בשמיעה?

באופן כללי, להנגשת אתר אינטרנט עבור גולשים עם מוגבלויות יש מספר יתרונות משמעותיים. בראש ובראשונה כיום זהו חוק ואי עמידה בו פירושה הסתכנות בתשלום קנס. שנית, מדובר בנושא של אחריות חברתית, וראוי שאדם החי בחברה לצד אנשים עם מוגבלויות לא ידיר אותם מן האתר שלו. שלישית, מבחינת קידום אתרים יש יתרון בהנגשה, למשל משום שהאלגוריתם של גוגל נוטה להעדיף אתרים מונגשים על פני אחרים; ורביעית – גם אנשים עם מוגבלויות עשויים להיות קהל יעד פוטנציאלי.

בפרט, בתוך קהל הגולשים עם המוגבלויות, יש לשים לב לאלה שמוגבלים בשמיעה. גם אם נדמה כאילו רוב התוכן ברשת מובא בצורה ויזואלית ולכאורה לא אמורה להיות לחירשים בעיה להתבונן בתמונות, לצפות באינפוגרפיקות ולקרוא מאמרים, כתבות או כתוביות בסרטונים, עדיין יש ברשת הרבה תוכן מבוסס שמע, כמו סרטונים, פודקאסטים, קטעים מתכניות רדיו או הקלטות אחרות, וגם אותם יש להנגיש כחלק מהנגשת האתר כולו.

יתר על כן, וחשוב לא פחות – יש הרבה מאוד חירשים וכבדי שמיעה בישראל אשר אינם שולטים היטב, אם בכלל, בקריאה וכתיבה בעברית! זאת משום ששפת האם שלהם, השפה הטבעית שנוחה להם ולעיתים היחידה שהם מכירים, היא שפת הסימנים. הדבר מודגש אף יותר כאשר מדובר בחירשים וכבדי שמיעה מן המגזר הערבי או חירשים שעלו אל קיבוץ הגלויות הישראלי ממדינות אחרות, ואז עברית היא השפה השלישית או הרביעית(!) שלהם, אחרי שפת הסימנים מארץ מוצאם ואחרי שפת הסימנים הישראלית. עבורם, גם דף אינטרנט פשוט ובו כמה משפטים כתובים עשוי להיות לא מובן, קל וחומר מאמר דעה מפורט ומנומק המתאר, למשל, כיצד עסקים חודרים לשווקים חדשים בעזרת תרגום שיווקי ולוקליזציה.

איך מנגישים את ערוצי השמע באתר?

למען הגילוי הנאות יש לציין כי הכותב איננו חירש או כבד שמיעה בעצמו, וטוב יעשה כל בעל אתר המעוניין להנגישו אילו יפנה אל אחד מארגוני החירשים או יתייעץ עם חירשים וכבדי שמיעה כדי לקבל מהם רעיונות פרטניים אודות האתר שלו. יחד עם זאת, כמתורגמן שפת סימנים ואב לילד כבד שמיעה, שנחשף מדי יום לקהילת החירשים וכבדי השמיעה בישראל, יש מספר שיטות הנגשה שאותן ניתן לתאר בקווים כלליים.

עבור חירשים וכבדי שמיעה שכן שולטים בעברית והבנת הנקרא, הדרך הפשוטה ביותר להנגיש את ערוצי השמע של סרטונים, פודקאסטים וקטעי קול אחרים היא להוסיף להם טקסט המתאר את הנאמר או המתרחש. יש שתי דרכים לעשות זאת:

1. כתוביות

קיימים היום אמצעים טכניים פשוטים למדי המאפשרים הצמדת כתוביות באופן ידני לסרטונים, כאשר כל שדרוש לשם כך הוא אדם שיקליד את הנאמר או המתרחש ויתזמן אותו כך שהטקסט יופיע באותו זמן בו מתרחש דבר מה בערוץ השמע. אפשרות אחרת היא להיעזר בטכנולוגיות חדשניות של זיהוי קול המאפשרות זיהוי אוטומטי של המלל הדבור בערוץ שמע של סרטון והפיכתו לכתוביות בעזרת אלגוריתמים ממוחשבים (אם כי האוטומציה עדיין איננה מדויקת ב-100% מן המקרים ולכן לרוב נדרשת גם עריכה ידנית).

2. תמלול

בשיטה זו ניתן להשתמש כאשר באתר האינטרנט נעשה שימוש בקטע אודיו שאין לו ערוץ ויזואלי אליו ניתן להצמיד את הכתוביות, כגון קטעי רדיו או פודקאסטים, אולם עקרונית ניתן לעשות בו שימוש גם כאשר קיים ערוץ ויזואלי: הכוונה היא להוסיף (בדרך כלל מתחת לקטע) את כל המלל הנאמר בערוץ השמע, על מנת שגולשים חירשים יוכלו לגלול מטה ולקרוא את אותו תוכן שמקבל הגולש השומע. אגב, בהנחה שבערוץ השמע נאמרות מילות מפתח רצויות מבחינת אסטרטגיית קידום אתרים, אזי הוספת התמלול לעמוד באופן שניתן לסריקה על ידי גוגל עשויה אפילו לסייע בקידומו במנועי החיפוש.

דוגמה לעמוד אינטרנט ובו מיושמות שתי שיטות ההנגשה: גם כתוביות בסרטון עצמו וגם תמלול כל הטקסט שנאמר במהלכו:

לצפייה באתר המלא יש ללחוץ על התמונה

דוגמה נוספת - עמוד באתר TLV1 ובו תמלול כתוב של ערוץ שמע:

שיטה אחרת להנגשת ערוצי שמע היא באמצעות תרגום לשפת הסימנים הישראלית, היא שפת האם של חירשים וכבדי שמיעה רבים. אמנם מדובר בחלופה יקרה וסבוכה יותר להפקה, ולכן פחות פופולרית בקרב בעלי אתרים – אולם כדאי להכיר אותה.

הדרך הטובה ביותר להנגיש בעזרת שפת הסימנים היא באמצעות מתורגמן מוסמך לשפת הסימנים: יש לצלם אותו בווידאו כשהוא מתרגם את ערוץ השמע לשפת הסימנים באופן סימולטני, ולאחר מכן להוסיף את הקטע המצולם לסרטון או לעמוד האינטרנט. יחד עם זאת, העלות הכלכלית של שכירת המתורגמן והצורך בכלים טכנולוגיים שיאפשרו את עריכת הסרטון והוספת התרגום עשויים להרתיע את בעלי אתרי האינטרנט.

דרך אחרת שנמצאת בפיתוח בשנים האחרונות היא שימוש בתוכנות מחשב המסוגלות "ללמוד" את שפת הסימנים ולהציג דמות מונפשת תלת ממדית המבצעת את התרגום באופן אוטומטי. אלא שבדומה לתמלול אוטומטי שתואר קודם, גם תוכנות אוטומטיות של תרגום לשפת הסימנים עדיין רחוקות משלמות וספק אם אי פעם תהיינה; משום ששפת הסימנים איננה בינלאומית כפי שרבים חושבים בטעות, כלומר נדרשת תוכנת מחשב שונה לכל שפה דבורה וכן תרגום שמתחשב בהבדלי תחביר ומסוגל לייצר ניואנסים דקים לא רק של תנועות הידיים אלא גם של הבעות הפנים. יחד עם הידע המקצועי הנדרש להנפשת ה"מתורגמן הווירטואלי" ומשאבי הכסף והזמן, פתרון זה פשוט לא כדאי נכון לרגע כתיבת שורות אלה.

דוגמה לסרטון מידע אודות נגיף הקורונה, מתורגם לשפת הסימנים:

דוגמה להנגשת טקסט באמצעות תרגום לשפת הסימנים: מגזין דיגיטלי של אוניברסיטת גאלודט לחירשים וכבדי שמיעה בארה"ב – ריחוף עם העכבר מעל הכותרות מציג בועה קטנה ובה תרגום הכותרת לשפת הסימנים האמריקאית:

שיקולים נוספים בהנגשת אתרי אינטרנט לחירשים וכבדי שמיעה

עד כה נדונו דרכים שונות להנגיש את ערוצי השמע עבור גולשים חירשים וכבדי שמיעה, אולם יש שיקולים נוספים שכדאי לקחת בחשבון בעת הנגשת תוכן האתר:

• שימוש בשפה פשוטה: כאמור, יש חירשים ששפת האם שלהם היא שפת הסימנים ולא עברית, כך ששימוש בשפה פשוטה עשוי להקל עליהם להבין את התוכן הכתוב.

• איכות וידאו גבוהה: ככל שהבעות הפנים ותנועות הגוף של הדוברים בסרטונים יהיו ברורות יותר כך יקל על הגולשים החירשים לקרוא את שפתי הדוברים, לראות את שפת הגוף ולהבין את תוכן הדברים.

• השימוש במדיה: קריאת טקסט, פענוחו והבנתו עשויים לארוך לחירש יותר זמן בהשוואה לפרק הזמן שיארך לאדם שומע להאזין לערוץ שמע. הואיל וקיימים נגני מדיה שאינם מאפשרים עצירה או הרצה קדימה ואחורה, מוטב לבחור בנגן שהגולשים יכולים לשלוט בו.

סיכום

בישראל קיימת מודעות הולכת וגוברת לצורך בנגישות אתרי אינטרנט. מעבר להיבט האנושי-חברתי ואף מעבר לחובת הציות לחוק, נגישות טומנת בחובה יתרונות נוספים עבור בעלי האתרים – כגון הגדלת התנועה באתר, הרחבת קהל היעד ומיקום גבוה יותר בתוצאות חיפוש.

בפרט בעניין הנגשת אתרי אינטרנט לחירשים וכבדי שמיעה, אין דרך אחת נכונה לעשות זאת, משום שגם בתוך קבוצה זו יש כאלה ששולטים טוב יותר בקריאת עברית לעומת אחרים שיעדיפו את שפת הסימנים. יחד עם זאת, הודות למגוון רחב של אפשרויות הנגשה, במקביל להתפתחויות טכנולוגיות ופיתוח שיטות אוטומטיות המקלות על המשימה, יש לצפות שבעתיד הקרוב נראה יותר ויותר אתרים מונגשים לכלל הציבור בישראל, וביניהם לגולשים שמוגבלים בשמיעה.

טל אייזנמן הוא כותב תוכן המתמחה בכתיבה שיווקית וכתיבה לקידום אתרים. לאחר שהפך אב לילד כבד שמיעה בחר ללמוד מתורגמנות לשפת הסימנים הישראלית וכיום הוא גם מתורגמן מוסמך. ניתן ליצור קשר דרך עמוד הפייסבוק טל אייזנמן – תוכן בעבודת יד או במייל tal.aizenman@gmail.com.

---

רוצים לפרסם גם פוסט אורח בבלוג?

שלחו לי מייל ונתאם יחד את הפרטים הקטנים.

kata.monitz@gmail.com

רוצים להישאר מעודכנים על פוסטים חדשים בבלוג? מוזמנים להירשם ממש כאן.